אילוסטרציה- שיחה בין סטודנטים לתלמידים.png

מעגלי השפעה בקהילה

בסטודיו הקהילתי שלנו אנחנו מאמינים שתהליך תכנון מעמיק מתחיל בהקשבה לקהילה. הסטודיו הוא מרחב שבו סטודנטים לארכיטקטורה פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם קהילות חינוכיות, כדי לעצב מרחבים שמטפחים למידה, יצירתיות ושייכות.

העבודה בסטודיו מעניקה הזדמנות יוצאת דופן להכיר מקרוב את האתגרים והחלומות של קהילות חינוכיות, ולתרגם אותם לשפה אדריכלית. אנחנו מתמקדים לא רק במבנים עצמם, אלא גם באיך הם משפיעים על החוויה וחיי היומיום של כלל המשתמשים.

אקדמיה וקהילה

טל שפיצר

שיתוף הפעולה במסגרת הסטודיו סיפק לנערות ולנערים לא רק הזדמנות להשמיע את קולם, אלא גם להיחשף לעולם מקצועי חדש ומרתק. רבים מהם לא היו מעולם בקמפוס הטכניון, למרות הקירבה הגיאוגרפית אליו. המפגש הבלתי אמצעי עם הסטודנטים והמנחה, החשיבה המשותפת וההבנה שיש מי שמקשיב להם ורוצה לשלב את רעיונותיהם בתהליך תכנון אמיתי, עוררו בהם עניין וסקרנות הרבה מעבר לגבולות הפרויקט.

אריק בר נס

המפגשים בין הנוער לסטודנטים היוו הזדמנות ייחודית ליצירת שיח מעמיק, במסגרתו העלו בני הנוער שאלות, רעיונות וגם ביקורת על מערכת החינוך. תוכן זה שימש בסיס משמעותי לגיבוש התפיסה של כל סטודנט לאורך תהליך התכנון. התרגשתי להיווכח כי העקרונות אותם הציגו התלמידים באופן ספונטני, ללא כל הכוונה מצידנו, זהים למשנה החינוכית-פדגוגית של העיר נשר. משנה המעניקה דגש על הקניית הרגלים, משמעות, רלוונטיות ופעלנות.

פרופ' גדי קפלוטו

אור טבעי ומבט ישיר החוצה הם מהמרכיבים החשובים ביותר בעיצוב חללים, שכן מעבר להשגת תאורה איכותית ולחיסכון האנרגיה, הם משפיעים על מצב הרוח, על רמת הקשב ועל הבריאות של המשתמשים בחלל.

במסגרת לימודי השנה השלישית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מתקיים סטודיו תמטי מחקרי העוסק במגוון נושאים ביניהם אדריכלות בת-קיימא, היסטוריה, עיצוב עירוני, עיצוב דיגיטלי, שימור ועוד.

בסטודיו באדריכלות בת קיימא בהנחיית ד"ר רמואל סגל, סטודנטיות וסטודנטים בשנה השלישית מתמודדים עם אתגרים עיצוביים שנוגעים לאור ולתאורה במבני חינוך תוך שיתוף פעולה עם הקהילה.

אור טבעי ומבט ישיר החוצה הם מהמרכיבים החשובים ביותר בעיצוב חללים, שכן מעבר להשגת תאורה איכותית ולחיסכון האנרגיה, הם משפיעים על מצב הרוח, על רמת הקשב ועל הבריאות של המשתמשים בחלל. הסטודנטים לומדים כיצד לנצל את מקורות האור הטבעי, לפתח פתרונות מאור שמספקים את הצרכים של המורים והלומדים לא רק בהיבט הפונקציונלי, אלא חשוב מכך בפן החוויתי של הלמידה בבית הספר במטרה ליצור סביבות שמעודדות יצירתיות, שיתוף פעולה ולמידה פעילה, ומכאן שמו של הסטודיו: חוויה ואור בתכנון מבנה חינוך. כמו כן, הסטודנטים עוסקים בהבנת הקשרים שבין אור לתודעה, כיצד תאורה משפיעה על תחושות ורגשות, ואילו טכניקות אדריכליות ניתן ליישם כדי לייצר אווירה מעודדת יצירתיות תוך התמודדות עם אתגרים סביבתיים כגון סנוור, חימום ועוד.

אני גאה בכך שבסטודיו בפקולטה שלנו הסטודנטים תורמים לשיפור מערכת החינוך בישראל דרך עיניים אדריכליות רעננות. תוצרי עבודות הסטודנטיות והסטודנטים בסטודיו מהוות בסיס מעולה להמשך עבודה וחשיבה לשיפור מערכת החינוך בישראל. ברכות למנחה הסטודיו האדריכל ד״ר רמואל סגל ולכל הסטודנטיות והסטודנטים על ההישגים המרשימים!

פרופ' גדי קפלוטו

דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

החממה החברתית היא יחידה בטכניון המתמחה במחקר ובחינוך למעורבות טכנולוגית-חברתית. החממה מקדמת סדר יום חברתי המעוגן בתיאוריות וביישום טכנולוגי, על מנת לאפשר לחברה הישראלית להתמודד עם אתגריה החברתיים והכלכליים באופן מיטבי. כך, מקדמת החממה את חזון הטכניון כמוסד מוביל הרואה בבוגר הטכיוני מנהיג לעתיד.

החממה החברתית מובילה פדגוגיה של מעורבות בין אקדמיה לקהילה. גישה זו מעמידה במרכז את המפגש עם אנשים מחוץ לגבולות הקמפוס. מפגש זה מייצר הזדמנות עבור כל אחת מהקהילות [סטודנטים, סגל, וקהילה] לתרום מהידע שלה לטובת פיתוח משותף של מענים לאתגרים חברתיים. כך, באמצעות שילוב של עשייה חברתית וטיפוח אחריות חברתית, הטכניון, כמכון טכנולוגי, מאתגר את ההכשרה של הסטודנטים, מחבר אותם לסוגיות הליבה של החברה הישראלית, ורואה בהם סוכני שינוי אשר יובילו את המשק ואת החברה בישראל בעתיד. האימפקט נוצר בעיקר במסגרת קורסים מן המניין בטכניון המשלבים עשייה חברתית תוך בניית פלטפורמה או תוצר עבור ארגון חברתי בקהילה ובשיתוף ארגונים חברתיים שונים.

תכנון מבני החינוך עבור הקהילה, במסגרת הסטודיו חוויה ואור בתכנון מבנה חינוך, הינו תוצר של שיתופי פעולה אותם מתווה מנחה הסטודיו, ד"ר רמואל סגל, לקהילה. שיתוף הפעולה הפורה בין הסטודנטים לצוותים חינוכיים, תלמידים, ומובילי שינוי בתחום מובילים לחקר מעמיק וחוויתי של הצרכים והאתגרים החינוכיים והפדגוגיים מתוך שיח, הקשבה ומחויבות הדדית. התהליך מלווה בדינמיקה מצוינת של הסטודנטים עם הקהילה, בהתלהבות, ברצון לשתף במחשבות ורגשות, בהקשבה ובחיבורים אותם יוצרים הסטודנטים.

התוצרים המוצגים במסגרת הסטודיו, לצד השיח סביבם, מהווים תרומה משמעותית לאחת הסוגיות החשובות בישראל הנוגעת לעתידה של מערכת החינוך. הם מייצגים את אותה האפשרות והמחויבות של הסטודנטים לשינוי ויציאה מהגבולות המוכרים בכל הקשור לתכנון מרחבים פיזיים המותאמים למשנה חינוכית פדגוגית עדכנית ופורצת דרך. כך, חוזרות האדוות של ההדהוד אל הקהילה, ועשויות להשפיע על התפיסות והתווית המציאות העתידית.

רונית פיסו

מנהלת החממה החברתית

תכנון אקוסטי לנוחות אקוסטית ומובנות דיבור חייב להיות מותאם למאפייני החלל המתוכנן, לאופי השימוש בו ולמי שמאכלס את החלל. היבטים הקשורים לתכנון אקוסטי בתכנון מרחבי חינוך ולמידה שונים מאוד במהותם מתכנון חללים אחרים. אולם חוסר בקווים מנחים, מבוססי מחקר, בנושא זה מוביל לחוסר אחידות בתפקוד האקוסטי של בתי ספר ומרחבי לימוד. קיים קשר ישיר בין התפקוד האקוסטי של המרחב לבין התפקוד האקדמי. לכן, תפקוד אקוסטי נמוך מוביל לירידה באיכות רכישת ידע חדש, ולעלייה ברמות המתח הנפשי אצל תלמידים ומורים כאדו.

למרות התמונה הברורה העולה ממחקרים שנערכו בעולם בחמישים השנים האחרונות בין רעש וסביבה בתפקוד אקוסטי ירוד להישגים לימודיים ובריאות, לא קיים בישראל מסמך ברור ומנומק הכולל כללי ייסוד לעיצוב ותכנון התפקוד האקוסטי של בתי ספר וסביבות למידה. המסמך היחיד הנוגע בכך הוא תקן ישראלי 2004 חלק 1 בו נקבע כי 'קיים צורך הכרחי שהתכן האדריכלי והתכן המכני יספקו איכות אקוסטית טובה במרחבי למידה שבהם התקשורת באמצעות דיבור היא חלק חשוב מתהליך הלמידה... כאשר למרחב הלמידה יש נתונים אקוסטיים טובים, תהליך הלמידה קל יותר, מעמיק, מתמשך ומעייף פחות. תהליך ההוראה יהיה אפקטיבי יותר ומלווה בפחות מתח כאשר המאפיינים האקוסטיים מתוכננים היטב במרחב הלמידה'.

הספרות מציגה שלוש סיבות עיקריות לצורך בתפקוד אקוסטי גבוה במרחבי למידה: הימצאות והישנות גבוהה של דלקות אוזניים וירידה בשמיעה אצל ילדים, אי בשלות של כישורי ההקשבה עד אמצע גיל הבגרות, והבדלים תרבותיים ושפתיים הם גורמים קריטיים בתקשורת. מובנות דיבור היא המטרה העיקרית בשיפור התפקוד האקוסטי של בית הספר, במיוחד במדינות דו לשוניות או מדינות הגירה בהן ריבוי שפות שניות בדומה לישראל. בנוסף, מחקרים מעידים על כך כי דרושה הבנה של לפחות 90% מההברות כדי להבין את המילים במלואן, ולמעלה מ- 80% מההברות כדי לבנות משפט שלם ולהבין את תוכנו לצורך הפקד משמעות.

חללי הלימוד חייבים להיות מתוכננים כך שיאפשרו תקשורת מילולית ברורה בין המורים לתלמידים ובין התלמידים לתלמידים, אחרת – חללים אלו עלולים שלא להתאים למטרתם העיקרית – לימוד. אחד הפרמטרים החשובים בתכנון להשגת מובנות דיבור גבוהה הוא זמן ההדהוד. זמן הדהוד לא מותאם גורם לשומע לקבל 'העתקים' מרובים של אותו המקור, בעיכוב כזה או אחר, ולירידה משמעותית במובנות הדיבור.

מחקר אסקס הינו המחקר המקיף ביותר באקוסטיקה בית ספרית שנערך בעולם. במחקר זה דרגו 400 תלמידים [חלקם בעלי לקויות שמיעה] ומורים את האיכויות האקוסטיות של חללי הלמידה הזהים בהם למדו. כל חדרי הלימוד שתוכננו כדי לתת מענה תכנוני - אקוסטי הולם זכו לציונים הגבוהים ביותר בכל הקטגוריות: מובנות דיבור, בהירות דיבור, תחושה בכיתה, חוסר מאמץ בהקשבה או בדיבור, בידוד אקוסטי, סביבת האזנה מיטבית, וסביבת דיבור מיטבית. המחקר מצביע על קשר ישיר בין זמני ההדהוד לאיכות האקוסטית במרחבי למידה ועל חשיבות השגת מובנות דיבור להישגים לימודיים.

מכאן החשיבות העליונה בהקניית ידע זה במסגרת תוכנית הלימודים של גורמים מתכננים, כגון אדריכלים ומעצבים, בכלל, ובכל הקשור למוסדות חינוך והוראה, בפרט.

אינג' אמרי אבס

מומחה בתכנון ויעוץ אקוסטי

החזון האדריכלי הייחודי המאפיין את ליבת עבודתנו הינו תכנון שבמרכזו נמצאים צורכי השימוש של ילדים ונוער במרחב הבנוי.
אנו מוודאים כי בכל תהליך התכנון מובאים, בנוסף לשיקולי התכנון המקובלים, גם שיקולי תכנון הדואגים ליצור עבורם סביבת חיים אופטימלית להתפתחותם, הבאה לידי ביטוי במרקם העירוני, בשילוב מבני הציבור והחינוך בו ובמרחבי הפנים של מבנים אלו.

התפיסה הערכית העומדת במרכז עבודתנו הינה בהבנת חשיבות פיתוח העצמיות אצל ילדים ונוער כחלק מתהליך התבגרותם.
בשילוב של תפיסה זו עם החזון האדריכלי בו הילד במרכז התכנון, פיתחנו גישה תכנונית ייחודית ובלעדית, המאפשרת תרגום ערכים אלה לכדי מרחב פיזי בנוי.

מבני החינוך הם הנדבך המרכזי במרחבים הבנויים המיועדים לשימושם של ילדים ונוער. בשילוב העשייה הפדגוגית המתרחשת בתוכם, מבני החינוך מהווים את המרחב הציבורי הבנוי המשמעותי ביותר התומך בהתפתחותם של ילדים ונוער. מסיבה זו, אנו עוסקים רבות בתכנון של מבני ומרחבי חינוך.

בשילוב עבודת מחקר ופיתוח של כלי תכנון מתקדמים ושפות עיצוב עדכניות, יחד עם לימוד של תפיסות חינוך ופדגוגיה דשניות, אנו מציעים תהליך תכנון הוליסטי ופרקטי, הנותן מענה הן למאפייני הפרוגרמה והתקציב דרך דרישות הפדגוגיה ומענה לצורכי הילדים, תוך ליווי ושיתוף צוותי החינוך בתהליכי התכנון.

אנו רואים צורך קריטי בשימוש בכלי חשיבת עתיד על מנת לחקור ולזהות את המגמות העכשוויות אשר משפיעות על המציאות העתידית, במטרה להציע תכנון מרחבים בנויים עדכניים וחדשניים המאפשרים שימוש רלוונטי לצורכיהם של ילדים ונוער בהווה ובעתיד.

לסטודיו 'חוויה ואור בתכנון מבנה חינוך' ישנה חשיבות בשיח שהוא מקדם באמצעות הצגת פרספקטיבות תכנוניות רעננות המאפיינות את תהליכי התכנון של פרויקטים אקדמיים. השיח מתקיים בין מתכננים ואנשי חינוך מנוסים, המביאים אתם את הפרקטיקה המעשית, אבל גם את ה'קופסא' הקיימת מכורח המציאות. הפוטנציאל הממומש בפעילות הסטודיו נוצר ב'שטח המשותף' ובהשפעתו על כל המעורבים בו בקידום תכנון חדשני של מרחבי החינוך והתפתחות של ילדים ונוער.

אדריכל משה בן דוד

בן-דוד קסוטו אדריכלות לילדים ולנוער

שיתוף הפעולה עם הסטודיו הוא פרי חיבור בין אנשים טובים ורצון משותף שמטרתו להשתמש בניסיון החינוכי המקומי עבור תכנון מרחבי למידה משמעותיים התואמים מציאות וצרכים עדכניים. כמו כן, רצינו לאפשר לבני הנוער שלנו להיחשף ללמידה במוסד אקדמי מוביל ואף להיות חלק ממנה. על אף אתגרי התקופה, הצלחנו להוציאה את התוכנית אל הפועל בזכות טל שפיצר, מנהל מחלקת הנוער והצעירים בעיריית נשר, ושחף שחר, רכזת הנוער. הם עשו הכל כדי לקיים המפגשים, להעניק לתלמידים רוח גבית ולסייע להם להשתתף במפגשים על אף שגלשו לחופשת הקיץ.

בסופו של התהליך, הציגו הסטודנטים תכנון של תיכון חדש עבור העיר נשר, המשלב עקרונות של פדגוגיה חדשנית המתקיימת בסביבות למידה התומכות במימושה. התוצרים המרשימים של הסטודנטים מציגים מציאות תכנונית עדכנית התומכת ביצירתיות, מעודדת שיתופיות, ומאפשרת למידה חוייתית ופעילה.

התרומה של שיתוף הפעולה אינה רק אקדמית אלא חינוכית ממעלה ראשונה, הן עבור הנוער והן עבור הסטודנטים. בדיוק כשם שאמר ג'ון דיואי: "החינוך אינו הכנה לחיים – הוא החיים עצמם", כך אפשר התהליך למשתתפים לחשוב, לפעול וליצור מתוך חיבור אמיתי בין לימוד לחיים, בין תיאוריה למציאות ובין חזון למימושו.

אנו מודים לד"ר רמואל סגל, לצוות הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, לטל שפיצר ולשחף שחר על ליווי התלמידים והמשמעות שהעניקו לשיתוף הפעולה, ולרונית פיסו על החיבור בינינו לבין הסטודיו שאפשר את קיומו. תודה מיוחדת לבני הנוער, לסטודנטיות ולסטודנטים המרשימים על ההשקעה, היצירתיות והתובנות שהפכו את הפרויקט הזה לחוויה מעשירה ומעוררת השראה. תהליך איכותי זה הוא עדות לכוח הטמון בשיתוף פעולה בין האקדמיה, הקהילה והרשות, המהווה קרקע פורייה לצמיחתם של תוצרים חדשניים, יצירתיים ובעלי משמעות.

אריק בר-נס

מנהל יחידת מחקר ופיתוח חינוכי בעיריית נשר

בית הספר הוא מוסד אוניברסלי. בכל המדינות, בכל התרבויות ובכל העמים פועל אותו מוסד חברתי, במתכונת דומה, שמטרתו להקנות את מיטב הידע האנושי לכל דור ודור.

בניתוח מכלול ההתפתחויות והשינויים במרחב קיומו של האדם, המושפעות מההתפתחות המהירה בתחום טכנולוגיות הידע, בסביבה החברתית והתרבותית, וגם מהתנהלות הפרט והחברה ודרכי החשיבה, אנו מחויבים לחשיבה אחרת על מהותו ואופיו של בית הספר. הדיון על בית הספר החדשני מניח הנחת יסוד ברורה: המוסד 'בית ספר' כפי שאנחנו מכירים אותו היום - לא מממש [או מממש באופן חלקי בלבד] את מטרות החינוך כפי שנתפסות היום.

ההלימה בין הישות 'בית הספר' לבין מאפייני החברה אותה אמור לשרת נסדקה עד כדי אי-הלימה חריפה. הקרע נוצר בעקבות תפיסות עכשוויות שונות מהמקוריות לגבי תוכן המאפיינים החברתיים, הכלכליים, התעסוקתיים והתרבותיים שלקראתם בית הספר צריך 'לצייד' ו'להכין'.

כדי לממש את השינוי המיוחל, נדרש סט רחב של שינויים והבנה מעמיקה כיצד הדור הצעיר חושב ופועל, מה מסקרן אותו ומה מניע אותו, כדי שבית הספר יהיה רלבנטי עבורו, ויצליח להנחיל לתלמידיו את הידע והמיומנויות אשר יידרשו להם כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם בעתיד.

ההשתתפות והפעילות שלי בסטודיו לתכנון מבנה חינוך אפשרה לי להיות חלק מדיון מעמיק ורב מקצועי על עתיד החינוך. השילוב בין הידע החינוכי-פדגוגי שלי לבין התכנון האדריכלי בסטודיו מייצר הפריה הדדית ייחודית. כחוקרת ועוסקת בתחום החינוך, אני מנגישה לסטודנטים לאדריכלות הבנה מעמיקה של צרכי התלמידים, המורים והקהילה החינוכית, ומסייעת להם לתרגם עקרונות פדגוגיים חדשניים לשפה מרחבית וחיבור מולטי דיציפלינרי. במקביל, המפגש עם החשיבה האדריכלית של הסטודנטים בסטודיו מרחיב את האופקים שלי ומאפשר לי לראות כיצד עקרונות חינוכיים יכולים לקבל ביטוי פיזי ומוחשי במרחב הלימודי. שיתוף הפעולה הבין-תחומי הזה מוביל לתכנון מבני חינוך שמשלבים בצורה אופטימלית בין הפדגוגיה למבנה, לחוויה ולאור, ומייצרים סביבות למידה חדשניות התומכות בחזון החינוכי.

ד"ר גאדה ותד

מחשבות על מוסדות חינוך חדשניים
הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

השאלות הגדולות המעסיקות את מערכת החינוך כיום, יותר מתמיד, הן: למה יהיו זקוקים בוגרי מערכת החינוך בשנים הבאות? אלו משרות יהיו? אילו מיומנויות יצטרכו? ממה יתפרנסו? או בכלל – כיצד תראה המציאות אליה יגדלו? שאלות אלו ניצבות בפתחם של כל העוסקים בחינוך, אך הן רלוונטיות כמובן לכל אדם. נראה שכל אחד מרגיש את הפער שבין מה שמערכת החינוך מספקת לתלמידים בימינו ל'חיים עצמם'. הפער קיים מזה עשרות שנים לא רק בחינוך אלא גם במערכות ציבוריות נוספות, והוא גדל ומתעצם לצד המציאות המשתנה בקצב מואץ, הטכנולוגיה, הגלובליזציה ואורחות החיים המגוונים.

למעשה, המציאות קוראת לנו להמשיך ולהתפתח יחד איתה, לעשות התאמות בין המוכר והידוע לבין החדש והמתחדש, להתעדכן ולעדכן את המערכת המתיימרת להוות תשתית חינוכית-תרבותית-אנושית לחברה שלנו. אולם יותר מהעדכון עצמו, חשוב להבין מה לעדכן וכיצד. וכעת, ביתר שאת, גם מה אנחנו , כחברה, בוחרים כתשתית. על איזה 'מצע' יצמחו הדורות הבאים, אילו ערכים יהיו ה'דשן' שלהם, לאור איזו 'שמש' הם יבקשו לגדול ומה יצור את ה'פוטוסינתזה' שתחולל את הצמיחה הבריאה ביותר לאדם הפרטי ולחברה.

אלו שאלות המעסיקות אותי באופן אישי ומקצועי בכל יום. לא פחות.

הסטודיו 'חוויה ואור בתכנון מבנה חינוך' מהווה כר פורה לדיון בסוגיות אלו בדיוק. דיון בשאלות כגון: מהי הכניסה לבית הספר, מהן זוויות המבט במרחב ואיך נעים בין הפונקציות השונות, הן למעשה חלק מדיון בשאלות גדולות יותר כגון: מהי הדרך שממנה מגיעים ואיך מתחיל יומם של הבאים, אילו מפגשים בין אישיים יעצבו את המרחב ויקרבו בין אנשים, ובאיזו מידה אנחנו מעודדים תנועה ושילוב בין תחומי - כתפיסה.

כיצד נראה מבנה שמחולל חינוך? כיצד נראה מבנה בר-קיימא מבוסס ערכים שעשויים להיות רלוונטיים למשך דורות? כיצד נראה מבנה במציאות שבה מרחבי החיים שלנו הם כבר מזמן לא רק פיזיים, שלמידה יכולה להתקיים מבעד למסך? מה ממשיך איתנו ומה נשאר מאחור? כיצד נראית פרוגרמה לערכים וגישות? כיצד יראה יום בחיי תלמיד בעוד 10 שנים? ובעוד 30?

אני רואה בסטודיו כמרחב המזמין אותנו לעצור, לחשוב לתכנן ולעצב את המרחבים בהם צומחים ילדים. הוא מאפשר לקיים דיון פילוסופי-מעשי שדן בין עבר ועתיד, בין גישות וערכים, בין פונקציה לצורה, בין מקומי לגלובלי, בין מבנה לאדם.

נעמה כהן

מעצבת מדיניות תכנון בחינוך

כמי שמנהל את תחום הנוער בעיר, אני רואה יום-יום את הרצון של בני הנוער לבוא לידי ביטוי, אולם מצד שני את מספר ההזדמנויות המועט בו מישהו רוצה להקשיב להם. הנכונות שלהם לקחת חלק בפרויקט זה, למרות היותו התנדבותי, מראה עד כמה חיבור בין אקדמיה לנוער יכול להוות גורם משיכה אמיתי ומעורר השראה, יחד עם הרצון הכן להקשיב למה שיש להם לומר [או להתלונן].

היבט חשוב נוסף שיצרנו בקרב הנוער הוא תחושת השייכות. לעיתים קרובות מדי מרגישים ילדים ובני נוער שהם לא חלק מתהליכי קבלת ההחלטות סביבם, במיוחד במערכת החינוך. במסגרת העבודה על הפרויקט הם לא רק שהשתתפו, אלא קיבלו הזדמנות לעמוד במרכז. העובדה שהסטודנטים לקחו ברצינות את המידע שקיבלו, והתייחסו ברצינות רבה לרעיונות של הנוער בפרויקטים האישיים שלהם, יצרה תחושה של כבוד הדדי וסגירת מעגל ייחודית.

שיתוף הפעולה עם הטכניון, בכלל, והפקולטה לארכיטקטורה, בפרט, הוא בעיני צעד חשוב ואסטרטגי. לא רק בגלל הערך האקדמי המגולם בו אלא משום שהוא חושף את הנוער לעולמות חדשים, מעודד אותם לחלום רחוק יותר, ומחזק את תחושת הקהילה והמעורבות שלהם. עבורי, כמנהל מחלקת הנוער, מדובר בהזדמנות נדירה להשפיע על הנוער לא רק ברמה המקומית, אלא לחשוף אותם לאפשרויות נוספות שהם בכלל לא חשבו שקיימות.

אני בטוח שפרויקט זה יותר חותם משמעותי גם עבור הסטודנטים וגם עבור הנוער שלק בו חלק, ומשוכנע שזו רק השנה הראשונה בה המפגש הזה התקיים, לפני שיהפוך למסורת.